Warning: Use of undefined constant REQUEST_URI - assumed 'REQUEST_URI' (this will throw an Error in a future version of PHP) in /home/shaharshm/domains/knowledgeispower.center/public_html/wp-content/themes/sahifa/functions.php on line 73
החיים המרתקים של "אבי הכותנה הישראלית" והאבא של עוד כמה דברים – ידע הוא כוח
ידע הוא כוח / היסטוריה / החיים המרתקים של "אבי הכותנה הישראלית" והאבא של עוד כמה דברים

החיים המרתקים של "אבי הכותנה הישראלית" והאבא של עוד כמה דברים

סם המבורג
החיים המרתקים של "אבי הכותנה הישראלית" והאבא של עוד כמה דברים
גילוי נאות: סם המבורג הוא קרוב משפחה שלי והיה אחד האנשים שהערצתי בחיי. חלק מדברים שייאמרו להלן הם מסיפורים שרצו במשפחה. היתרון – לא תמצאו אותם בשום מקום אחר. החיסרון – אני לא יכול לערוב לנכונותם, אז נא לקרוא את הכתוב עם קצת פלפל ומלח.
סם המבורג, יליד פינסק 1899, עלה לבדו לארץ בשנת 1912 ולמד בגימנסיה הרצליה. ב 1920 יצא לארצות הברית בכסף שנאסף מבני המשפחה. הסיבות לנסיעה לוטות בערפל אך יש גורסים שנאלץ לעזוב את הארץ כנראה מכיון שהכניס מישהי להריון לא רצוי…
בארצות הברית למד חקלאות באוניברסיטת קליפורניה. מדינת קליפורניה שרצתה לפתח את עמק יואקין העניקה חלקה לכל סטודנט שסיים את לימודי החקלאות שלו. הסטודנטים היו ברובם בנים של חוואים אמריקאים שלא רצו לעבד שטחים בשממה. סם קנה מהם את השטחים בנזיד עדשים, השתלט על שטח גדול ועיבד אותו. ב 1932 מכר את השטחים בעמק סן יואקין והקים חווה בת של 32,000 דונם בעיירה לוס בנוס שליד סן פרנציסקו והקים בחווה שני כפרים, "שלווה" ו "מנוחה", שאותם אכלס בפועלים שהביא ממקסיקו.
בחווה הוקם מפעל השקיה חדשני ששאב מים לגובה 90 מטר מעל פני הנהר. בעיית ההשקייה והפתרונות שפיתח הפכו אותו בסופו של דבר למומחה עולמי להשקייה, מומחיות שברבות הימים יעמיד לרשות מדינת ישראל.המבורג שאף להביא לחווה את הפיתוחים האחרונים בתחום החקלאות וכדי להשיג מטרה זו, העמיד שטחים בחווה כשפני נסיון לטכניקות חדשות. במטע השקדים שלו הועברו צינורות השקייה בעומק רב על מנת להשקות ישירות את ציצת השורשים של העצים. כדי לפתור את בעיית התחזוקה של הצינורות, השתמש בצינורות זכוכית של קורנינג – יצרן הזכוכית הגדול בעולם.
בנוסף לפיתוחים הטכנולוגיים, סייע המבורג גם לפיתוחים של זנים חדשים של עגבניות וכותנה יחד עם בנו אהרון. העגבניות שהיו הבשילו בהדרגה וחייבו קטיף סלקטיבי ידני. המבורג השתתף בפיתוח עגבניות שהבשילו בבת אחת ואפשרו קטיף מכני.
ב 1952, הגיע המבורג לישראל כאורחם של בן גוריון, גולדה וחיים גבתי, מנכ"ל משרד החקלאות ומאוחר יותר שר החקלאות, והחל לסייע לחקלאות הישראלית. המבורג שבר כמה מיתוסים. גידול שקדים, למשל, הפסיק בארץ לאחר מגיפה שחיסלה את גידולי השקדים בראשית המאה העשרים. המבורג הביא לארץ זנים חדשים וטכניקות הדברה שאפשרו את החזרת השקדים למערך החקלאי. כמו כן המליץ על גידול כותנה, בניגוד לסקר בריטי משנת 1938 שקבע כי לא ניתן לגדל כותנה בארץ, ב"חוות שמואל" שהקים בעמק הירדן יחד עם חברת "ייצור ופיתוח" של מפא"י, התחיל לגדל כותנה, הביא לארץ צוות מומחים מחוותו, והדריך חקלאים ישראלים. כך הוצמד לו הכינוי "אבי הכותנה הישראלית."
הידידות עם גבתי, שבזכותה בנה המבורג בית בגבת, קיבוצו של גבתי, נפסקה לאחר שגבתי העליב את המבורג בלי משים. סם המבורג היה ידוע בשדה התעופה לוד (לימים נתב"ג) כאחד מהבודדים שטסו הלוך וחזור באופן קבוע וכאחד שנותן לסבלים טיפים מכובדים. הסבלים התרוצצו סביבו והמבורג אמר לגבתי שבא לקבלו בשדב התעופה "ראית? פה כולם מכירים אותי". "בעיירה שלנו היה 'די שטעטל משיגע' (משוגע העיירה)" ענה גבתי "גם אותו כולם הכירו". המבורג נעלב והפסיק את הקשר עם ישראל שחודש רק ב 1959 כשמשה דיין התמנה לשר החקלאות.
בתקופת הצנע, ביקר סם בארץ וראה את אמי מאכילה אותי לבן. כששאל אותה מה זה, התבלבלה ובמקום להגיד Butter Milk (לבן) אמרה Sour Milk (חלב חמוץ) סם הגיע למסקנה שאין לנו מה לאכול וכשחזר לחווה נכנס לחנות ששרתה את שני כפריו, ארז את כל השימורים שהיו בה ב 36 קרטונים ושלח לארץ. היה לנו בבית חדר שלם מלא קרטונים שהכילו אוכל פשוט שהיה מקובל על המקסיקנים – אורז, אבקת ביצים, נקניקיות, שזיפים מיובשים, רסק עגבניות ולפתן פירות משומר. זה מה שאכלנו במשך למעלה משנה יחד עם עניי הרצליה שהיו מתדפקים על דלתנו ומקבלים מאמי אוכל מדי פעם. במשך שנים היו אנשים בהרצליה עוצרים אותי ברחוב ומספרים לי כיצד אמא שלי האכילה אותם באוכל של סם.
בפורים של 1953, חגגה אמי את יום הולדתה עם כיבוד מפואר (לאותה תקופת צנע) שכלל נקניקיות, אורז אדום (אורז עם רסק עגבניות) ו"גלידה ספיישל", גלידה עם פירות משומרים, בכוסות ענקיות והכל מהאוכל של סם. שנים אחרי זה היינו חוגגים את יום הולדתה של אמי כל פברואר עם בדיוק אותו תפריט, לזכר הצנע ויום ההולדת המיוחד.
סם פגש את בן גוריון בשדה בוקר ובן גודיון שאל אותו אם לדעתו ניתן לפתח חקלאות במקום. סם חפן אדמה בידו, טעם אותה, והשיב בחיוב. "אבל אין פה מים?" הקשה בן גוריון "אז תביא מים מהכנרת" אמר המבורג, שנחשב מומחה עולמי להשקיה. כך נזרע אצל בן גוריון הזרע הראשון למוביל הארצי.
ב 1959, כשמשה דיין נבחר לשרת כשר החקלאות, שיכנע אותו המבורג להעביר את המשק הישראלי לגידול עגבניות ה"מונימייקר" המתאימה לייצוא ולשימושים תעשייתיים במקום ה"מרימונד" אליה התרגלו הישראלים. ניסיון זה נתקל בהתנגדות חריפה, עד כדי משבר פוליטי, ובסופו נכשל לחלוטין. אנחנו אוכלים עגבניות מונימייקר עד היום והמרימונד כמעט ונשכחה.
באמצע שנות השישים העביר סם את ניהול החווה לידיו של בנו, אהרון והחל לעבוד מטעם ישראל כיועץ למדינות נחשלות באפריקה. בשם ישראל תכנן, למשל, את מערכת המים של זמביה. כמו כן ערך סיבוב הרצאות בעולם על נושא הרעב, מטעם האו"ם. באחד מביקוריו באפריקה נעקץ על ידי חרק לא מזוהה, חלה בזיהום קשה שכתוצאה ממנו חלה במחלת גיאן בארה. זיהוי מוטעה של המחלה הנדירה וטיפול לא נכון השאירו אותו משותק בשתי רגליו.
אהרון המבורג שניהל את החווה היה חקלאי מצטיין שאף זכה בתואר החקלאי המצטיין של ארצות הברית לאור פיתוחיו בתחום העגבניות. אהרון היה הומוסקסואל בתקופה הלא נכונה. הוא ובן זוגו התאבדו יחד בסן פרנציסקו על ידי הצתת עצמם בבנזין. סם לא התאושש ובשנת 1972 מכר את החווה.
את ימיו האחרונים בילה בארץ. תחילה במלון דן, אשר התקין עבורו דלת רחבה בחדר מיוחד כדי להקל עליו את הכניסה בכיסא הגלגלים שלו. כשהבדידות שהנכות כפתה עליו נמאסה לו עבר לגור בחדר שאותו ריהט במיוחד אצל סבי וסבתי שם חי עד מותו בשנת 1976.
קרן סם המבורג, הקרויה על שמו, מעניקה פרסים שנתיים למגדלי כותנה מצטיינים.
מקור: Shy Baratz
תמונות: סם המבורג (מימין); חיים גבתי; עגבניות מרימונד ומונימייקר.

על admin

שווה לקרוא גם

ילדות עם מבט מרגש בגטו ורשה, 1941.

ילדות עם מבט מרגש בגטו ווארשה, 1941.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *